סיכום ומודל כללי

ראינו אם כן שהמים עוברים דרך הרקמה אל החלל הקליקובלסטי וכן שהתנועה הפולסיבית של הרקמה קשורה לכניסת מי הים לחלל הקליקובלסטי, עוד ראינו שהתנועה הפולסיבית גורמת לחלל הצלנטרון להידחס לכיוון הרקמה האבאוראלית.

זמן השהות הוא כ 42 דקות , התוצאה הזו היא שיכלול של כמה ניסויי Pulse – chase גם מבחינת התרוקנות וגם התמלאות המראים על זמנים דומים.

וכן מתוצאה של כמה ניסויים שקצב הפולסים הוא בערך 7 פולסים לשעה .

אם כן עדיין נשאלת השאלה כיצד מגיעים מי הים לחלל הקליקובלסטי.

הדרך הגיונית בה אותו מעבר מי-ים אפשרי הוא דרך חללים בין תאיים. או Paracellular pathway.

בתמונות למטה ניתן לראות את המרווחים הבין תאיים בתמונות שצומו ע"י מרשל וקלוד.

בתמונה מימין אנו רואים תמונה של מיקרוסקופ חודר ואנחנו יכולים לראות ,מעברים בין תאיים ברקמה הקליקובלסטית של האלמוג

Galaxea, החצים מצביעים על אזור של septate junction ,שאלה מבנים חלבוניים האחראיים על סגירת המרווחים הבין תאיים.

בתמונה משמאל ניתן לראות תמונה של מיקרוסקופ חודר ,של ממברנה אפיקלית של תאים קליקובלסטים , אשר הופרדו מהשלד , כמו שאתם רואים ניתן לראות את התאים הבודדים ואת המרווחים ביניהם, הגדלה X3700

לפי קלוד ומרשל שצלמו את התמונות האלה גודל המרווחים הבין תאיים הוא של 25 מיקרון , וביצורים אחרים ידועים כמאפשרים לנוזל הבין תאי לעבור דרך רקמות.

בהתחשב בעובדה שגודל המעברים הוא 25 מיקרון בדקנו האם יש בעצם סוג מסויים של ספציאציה לפי גודל החומרים שמגיעים אל שלד האלמוג ואכן כאשר עשינו ניסויים עם flouspheres בגודל של 1 מיקרון וכן גודל של 0.02 מיקרון שהם 20 ננומטר באלמוגים אשר עטופים לחלוטין ברקמה ראינו שאכן הכדוריות בגודל של 20 ננומטר עברו אינקורפרציה אל השלד ואילו הכדוריות הגדולות לא עברו אינקורפורציה.

טוב נסכם מבחינת המודל הכללי , מי ים נכנסים אל אתר הקלציפיקציה ,דרך הרקמה עצמה , וקרוב לודאי שדרך מעברים הבין תאיים שברקמה, כנראה שבשלב ראשוני בעקבות תנועת הפוליפים נשאבים מים לאזור חלל הצלנטרון ובאמצעות דחיסת הצלנטרון , מי הים עוברים דרך המרווחים הבין תאיים של האפיתל האבאוראלי אל החלל הקליקובלסטי , החלל הקליקובלסטי הוא לא רק המרווח שבין הרקמה ובין השלד אלא גם מי ים אשר נמצאים בתוך נקבוביות השלד, עד לעומק מסוים, המים בחלל הקליקובלסטי עוברים מודיפיקציה ע"י כך שכנראה מוסרים משם פרוטונים באמצעות משאבת פרוטונים, השינוי בריכוז הקלציום בין 10 ל 11 מילימולר שנמדד ע"י פואד אל חורני , ניתן לייחס אותו או למשאבת קלציום שמשמשת לשחלוף כנגד פרוטונים ולאיזון חשמלי , או אפשרות אחרת , העלאת ריכוז הקלציום מאפשרת לחלבונים בשם Integrin המרכיבים את ה septate junction להיפתח ובכך שליטה על אספקת מי הים לחלל הקליקובלסטי.

חישוב זמן שהייה

כעת אלה תוצאות מניסוי דומה עם אלמוג פוצילופורה כאשר בזמן הPulse הוכנס קלצאין למים החיצוניים, ההגדלה כעת היא שונה והיא של X4 , מה שניתן לראות בצורה מאוד מעניינת כיצד הרקמה נעה בצורה פולסיבית וכיצד הזאוקסנטלות נכנסות ויוצאות מהמישור הפוקלי .זהו סרט של 30 דקות הסופי של מילוי כל שטח האלמוג.

בגרף ניתן לראות את הדינאמיקה של מילוי מלאה של אזור האלמוג ניתן לראות מגרף שיוצר משלושה סרטים ביחד והוא נראה כאן בצד.ניתן לראות שהזמן שלוקח לאזור האלמוג להתמלא הוא בסדר גודל של 3600 שניות שזה שעה.

זהו גרף שיוצר מאזור מסוים מאותו סרט ,ובגדול ניתן לראות עלייה הדרגתית בפלורוסנציה האדומה והירוקה, המציינת כניסת קלצאין לאזור המסומן , הקלצאין פלורסנטי בירוק וכן קצת באדום.

כמו כן ניתן לראות שכל 500 שניות לערך יש ירידה בפלורוסנציה הירוקה במקביל עלייה באדומה,

קצב המתאים לפולסביות של הרקמה, מהסרט ניתן לראות שעלייה בפלורוסנציה האדומה מציינת כניסה של שכבת הזאוקסנטלות (האוראלית) לפוקוס , וכן ירידה בפלורסנציה הירוקה ובכמות הקלצאין , ולכן בעצם עדים אנו לדחיסה של הרקמה אל השלד והתרוקנות זמנית של הצלנטרון.

 

בזמן ה Chase ניתן לראות כבר דינאמיקה שונה לחלוטין זוהו אנליזה של סרט שצולם כשעה לאחר השטיפה וניתן לראות שאין מים בחללים הפנימיים,והסימון הוא סימון של קלצאין שעבר אינקורפורציה לשלד,

קודם כל ניתן לראות מהגרף שכל 500 שניות לערך יש עליה בפלורוסנציה הירוקה במקביל עלייה באדומה,

קצב המתאים לפולסביות של הרקמה, קצב הדומה לזמן ה pulse , מה מכן העלייה הפלורוסנטיות החלשה בירוק יכולה להעיד לנו שישנה השקעת שלד כרגע , וכנראה מצבען שעדיין זמין בחללים פנימיים באלמוג.

pulse chase experiment

כאן בתמונות ניתן לראות את הפרפרט של המושבה השטוחה של אלמוג מסוג סטילופורה.

בפריים המרכזי בתמונה השמאלית ניתן לראות את רקמת האלמוג הפרושה על גבי השלד. ובחוץ ניתן לראות את מי הים החיצוניים אשר מחוץ לחיה.

בצדדים ניתן לראות פרופיל z-stack אורטוגונלי של אותו אזור , שזהו בעצם חתך צד של הz-stack

אפשר לראות את קו הגבישים , כאשר משמאל לקו הגבישים זהו השלד אשר עבה יותר באזור העליון ונהיה יותר דק כככל שמתקרבים לקצה

ומימים לקו הגבישים זוהי הרקמה המונחת על גבי השלד. ניתן לראות את הגלימה הפרוסה מעבר לשלד ונחה על הזכוכית.

מימין ניתן לראות ניסוי Pulse chase הכוונה בניסוי Pulse chase , היא שבזמן הצפייה במיקרוסקופ , אנחנו עושים pulse של צבען לתוך הצלוחית עם האלמוג, ותחת המיקרוסקופ ,מסתכלים על הדינאמיקה של חדירת הצבען לתוך האלמוג. הכוונה ב chase היא שאנו מחליפים את המים החיצוניים אשר מסומנים בפרוב , במי ים חדשים ללא פרוב , ומסתכלים על דינאמיקת יציאת הצבען מהאלמוג אל מי הים החיצוניים.

בכל אופן ניתן לראות פה תמונת z-stack של האלמוג 6 דקות לאחר שהוזרק fitc –dex למי הים החיצוניים. מה שאנחנו רואים שמי הים החיצוניים סומנו בפרוב הפלורוסנטי וכן שיש כניסה של הסמן לאזור שמתחת לאותו קו גבישים שראינו קודם , מה שמעיד שהפרוב ניכנס לאזור השלד.

גראדינט הצבע הוא מתוח פנים השלד החוצה מה שמעיד שהמקור הוא לאו דוקא משולי הריקמה.

כעט זה סרט שצולם למשך 25 דקות , 18 דקות לאחר הוספת הfitc . כאשר קצב דגימת פריים הוא של 30 שניות.

בסרט זה ניתן לראות כיצד לפתע מופיע הצבען באזור החלל הקליקובלסטי.

כאן אפשר לראות עיבוד שנעשה על הסרט , סומנו שני אזורים , אזור אחד בתוך אזור האלמוג ואזור שני מחוץ לאלמוג במים החיצוניים.מתוך שני האזורים האלה ייצרנו גרף ובגרף ניתן לראות את עוצמת הצבע הירוק יחסית לזמן בשני האזורים שנבחרו , מה שניתן לראות הוא שלאחר בערך 800 שניות יש עלייה בצבע הירוק באזור החלל הקליקובלסטי ובמקביל ירידה בכמות הצבע הירוק במי הים החיצוניים , הירידה בצבע במי הים החיצוניים היא כנראה בעקבות יציאה של מי חסרי צבען מתוך האלמוג ודילול הפלורוסנטיות של המים החיצוניים,ובגדול ניתן לראות שיחלוף מי ים פנימיים בחלל הקליקובלסטי.

כעת זוהי תמונת z-stack 3 דקות לאחר החלפת המים החיצוניים במים נקיים,כלומר לאחר הchase ניתן לראות שמי הים אשר בחלל הקליקובלסטי כבר השתחלפו ואילו אזור הרקמה מראה פלורוסנטיות אשר לא הייתה קיימת לפני כן, מה שכנראה מעיד על נוכחות של צבען בצורה כלשהי בתוך הרקמה , ועל זה אנחנו נדבר מאוחר יותר. מה שעוד ניתן לראות בתמונה זו זה שליד הרקמה במים החיצוניים יש מעין דליפה של צבען אל המים החיצוניים מתוך אזור הרקמה.

מבחינת דינאמיקת יציאת הצבען זהו סרט שצולם למשך 25 דקות , 13 דקות לאחר ה chase .קצב דגימה 30 שניות.

כעת באנליזה שנערכה על הסרט ניתן לראות שבאזור החלל הקליקובלסטי אין שינוי לאורך זמן בצבע הפלורוסנטי ואילו במים החיצוניים יש עלייה הדרגתית בכמות החומר הפלורוסנטית , כאשר מייד לאחר התפשטות הרקמה יש עלייה של הצבען בחוץ מה שמעיד כנראה על פליטה אקטיבית של חומר פלורסנטי.

המודל

המודל שאנו מציעים הוא נראה כאן באנימציה , הפוליפים שואבים מי ים לחלל הצלנטרון ואותה תנועת פולסיבית של הרקמה מעבירה את מי הים דרך מרווחים בין תאיים שנמצאים ברקמה האבאורלית

 .

וכן נתן לראות דאגרמה שמציגה את האפיתל האבאורלי בהגדלה המסלול שאנו מציעים הוא מעבר המים דרך המירווחים הבין תאיים , ואנחנו נבחן זאת בהמשך.

כאשר נסתכל על קצה הרקמה נוכל לראות כיצד הרקמה מתנפחת ומתכווצת , תנועה אשר כנראה מסונכרנת היא עם התכווצות והתנפחות הפוליפים.מה שניתן לראות כיצד קצה האלמוג מיתנפח ומיתכווץ , דבר הגורם או קורה בגלל התנפחות והתכווצות חלל הצלנטרון.

הפתיחה וההתכווצות הזו משפיעה על חילוף מי הים

אם כן השתכנענו בעובדה שמי הים מגיעים לחלל הקליקובלסטי

דבר ידוע הוא שלפוליפים יש יכולת להתכווץ ולהיפתח,מה שעשיתי בהמשך זה שבדקתי האם הפתיחה וההתכווצות הזו משפיעה על חילוף מי הים באזורי הקלציפיקציה

הפתיחה וההתכווצות הזו משפיעה על חילוף מי הים

אם כן השתכנענו בעובדה שמי הים מגיעים לחלל הקליקובלסטי

דבר ידוע הוא שלפוליפים יש יכולת להתכווץ ולהיפתח,מה שעשיתי בהמשך זה שבדקתי האם הפתיחה וההתכווצות הזו משפיעה על חילוף מי הים באזורי הקלציפיקציה

מי הים המסומנים באים במגע עם שלד האלמוג

דבר ראשון שראינו הוא שכאשר לקחנו את כל סוגי הפרפרטים , המושבה השטוחה , מושבה עטופה לחלוטין ושברי ענפים פשוטים והדגרנו אותם במי ים אשר מסומנים באחד מהפרובים הפלורסנטיים קיבלנו שלד מסומן בחומר פלורסנטי. מתצפית זו נוכל להסיק שמי הים המסומנים באים במגע עם שלד האלמוג.

 

בתמונה הזאת אפשר לראות אלמוג מהמין פוצילופורה אשר היה מכוסה ריקמה לחלוטין,

האלמוג הודגר בקלצאין למשך 3 שעות, שוברר לשניים ולאחר הסרת הרקמה הונח לתצפית במיקרוסקופ הקונפוקלי

מה שאפשר לראות הוא חתך דרך כמה פוליפים ,ניתן לראות את שקע הפוליפים, את המחיצות בתוך כל פוליפ וכן את הקומות הקודמות של אותו פוליפ, הפלורסנציה מתקבלת בעוצה החזקה ביותר במקומות אשר באים במגע ישיר עם הריקמה הקליקובלסטית וכן ניתן לראות שיש חדירה של הצבען פנימה לאיזורים פנימיים יותר ולקומות קודמות. העובדה שקיבלנו סימון שוב מעידה על כך שיש מגע ישיר בין מי הים לבין השלד.

 

זוהי תמונה בהגדלה גבוהה יותר של שלד אלמוג הפוצילופורה , שוב ניתן לראות הסימון של הקלצאין , ואת הצורה בה הוא מסמן את האיזורים אשר הושקע בהם שלד בזמן הדגרת המושבה.

בתמונה הזאת אנו רואים מושבה שטוחה אשר סומנה גם היא בקלצאין, שוב ניתן לראות שמי הים חדרו לחלל הקליקובלסטי וסימנו את שלד המושבה השטוחה , בתמונה מימין ניתן לראות את אותה מושבה שהוחזרה לאקוריום להמשך גדילה למשך שלשה ימים וניתן לראות שהשלד החדש שגדל לא מסומן בקלצאין, כיוון שמי הים היו מי אקווריום נקיים ללא סימון.

בתמונה הזו ניתן לראות ניסוי דומה עם מושב שטוחה של סטילופרה אשר היא הודרגה עם כדוריות פלסטיק פלורסנטיות בגודל של 0.02 מיקרון , ניתן לראות חדירה ברורה של הכדוריות לתוך אזור החלל הקליקובלסטי

 

ניתן לראות כאן תמונה של מושבה עטופה לחלוטין ברקמה אשר שוב הודגרה בכדוריות פלסטיק בגודל 0.02 מיקרון , אין סיכוי שכדוריות פלסטיק חודרות דרך תא בודד ולכן שאלה מעניינת שנדבר עליה מקודם מה מסלול חדירת המים אל החלל הקליקובלסטי שלכאורה מופרד ממי הים החיצוניים ע"י רקמת האלמוג.

חזרנו על נסויי החדירה גם בעזרת פרוב הfitc-dextran ושוב להזכירכם שייר הדקסטרן הוא שייר שמצומד למולקולת הפלורסין במיוחד בכדי למנוע ממנה כניסה דרך ממברנות , וזה בגלל גודלו הגדול.

ניתן לראות סימון ברור של הגבישים, בפרפרט השטוח של אלמוג סטילופורה.

התמונה צולמה 24 שעות אחרי הסימון ולאחר שהאלמוג הוחזר לאקווריום.

ניסוי נוסף שערכנו כדי לראות האם הפרובים הפלורוסנטים עוברים בצורה כלשהי דרך הרקמה , הוא לקחת ענף של אלמוג ולהדגיר אותו בתוך מבחנה אשר במבחנה שני פאזות של מליחויות, מליחות של 40 פרמיל ומעליה מליחות של 35 פרמיל , מה שיוצר לנו מעין הלוקלינה המפרידה לחלוטין בין הפאזות, שה שעשינו זה שהזרקנו קלצאין לפאזה העליונה ומה שהתקבל הוא שסימון בצורה הזאת שככל שקצה הענף הקרוב יותר לפאזת הקלצאין הסימון היה חזק יותר וכך התקבל סימון באזור אשר לא היה טבול בקלצאין מה שמעיד על כך שלא רק שמי הים עוברים דרך הרקמה הם גם עוברים בצורה כלשהי לאזורים אחרים במושבה.

 

סכמת עבודה כללית

סמנים פלורוסנטיים

בעבודה שאני אציג היום השתמשתי בשלושה פרובים פלורסנטיים,

קלצאין- אשר לו אפיניות ליונים דיוולנטיים חיוביים כגון קלציום העירעור שלו הוא באורך גל של 490 ננומטר ועוצמת הפליטה המקסימלית שלו הואבאורכי גל של בין 500-550 ננומטר , מה שנקלט ע"י המיקרוסקופ הקונפוקלי בצורה חזקה בערוץ הירוק והצהוב וכן קצת פחות בערוץ האדום.

הפרוב הבא הוא Fitc-dextran – מולקולה פלורסנטית בירוק אשר לה שייר dextran ענקי המונע היכנסות לתאים. העירעור שלו הוא באורך גל של 490 ננומטר ועוצמת הפליטה המקסימלית שלו היא צרה יותר באורך גל של בערך 525 ננומטר , מה שנקלט ע"י המיקרוסקופ הקונפוקלי בצורה חזקה בערוץ הירוק קצת פחות בערוץ הצהוב ופחות בערוץ האדום.

כמו כן השתמשתי בכדוריות פלסטיק פלורסנטיות שנקראות Flouspheres , ובהם השתמשתי בשני גדלים 0.02 ו 1 מיקרון. הכדוריות של 0.02 מיקרון מעורערות באורך גל של 488 ננומטר ופולטות באורכי גל של בין 500-515 ננומטר מה שנקלט על המיקרוסקופ כירוק וצהוב.

כדוריות הפלסטיק הגדולות יותר בגודל של 1 מיקרון מעורערות ע"י אותו אורך גל ופולטות בעיקר באדום וקצת בצהוב.

עוד נקודה חשובה היא שככל שריכוז הפרוב גבוה יותר עוצמת ההארה שלו חזקה יותר והוא נקלט ע"י הdetctors בצורה חזקה יותר.

בשלושת הפרובים השתמשתי בכדי לסמן את מי הים.

חוץ מהפלורסנטיות שלהם התכונה המשותפת לכולם היא שאינם יכולים לעבור ממברנות ביולוגיות.

הפרפרט

בעבודה שלי השתמשתי בעיקר בשלושה סוגי אלמוגים אשר הובאו מאילת- סטילופורה פוצילופורה ואקרופורה.

את האלמוגים גידלנו כאן במכון , במערכת מי ים סגורה , האקווריום כלל גם אקווריום צד אשר בו גדלנו צלוחיות שעליהם הודבק שבר אלמוג וכך במשך כמה שבועות האלמוג השקיע את השלד שלו על גבי זכוכית התצפית מה שאפשר לנו להסתכל ישירות על אזור השקעת השלד in vivo מתחת למיקרוסקופ הקונפוקלי.

עוד פרפרט אשר עבדנו איתו הוא אלמוגים אשר עטופים לחלוטין ברקמה, מה שעשינו לקחנו שבר של אלמוג שהונח על רשת פלסטיק ומדי פעם גלגלנו את השלד , טכניקה שאפשרה לרקמה לכסות את האלמוג באופן מושלם .

מיקרוסקופיה קונפוקלית

מה שמייחד את המערכת הקונפוקלית ממערכת פלורוסנטית היא הרזולוציה שלו המצוינת בציר ה z , המערכת בנויה כך שהתמונה מתקבלת בצורה חדה ממישור פוקאלי מסוים , כאשר האור ממישורים סמוכים למישור זה לא מגיע אל ה photomulipliers.

ובתכונה זאת של המיקרוסקופ של הסתכלות בחתך צר מאוד בתור הפרפרט, השתמשנו בכדי לצפות בחלל אשר נמצא בין השלד לבין הרקמה שכל העובי שלו הוא מיקרונים בודדים.

שיטות מחקר

כמעט כל העבודה נעשתה מיקרוסקופ inverted של ניקון הניקרא te2000 והוא מצויד במערכת קונפוקלית של ניקון הנקראת nikon confocal c1 המערכת מצוידת בשני לייזרים, לייזר ארגון שמערער את הפרפרט באור כחול , ולייזר הליום-ניאון שמערער את הפרפט באור ירוק.

האור הנפלט מהפרפרט בארבעה ערוצים ,שלושה ערוצים הנקלטים ע"י photon multiplier ערוץ ירוק ערוץ צהוב וערוץ אדום , כמו כן יש מצלמתCCD אשר מאפשרת לנו ערוץ שחור לבן.

מבנה האלמוג

לפני שניכנס לשיטות שבהם השתמשתי בכדי להבין טוב יותר את הפיסיולוגיה של האלמוג, אני רוצה להציג בקצרה את האנטומיה של האלמוג.

באופן כללי מושבת האלמוג מורכבת מפוליפים , כאשר כל פוליפ יש לו צורה כללית של מעין שק אשר פתוח בקצה העליון שלו, ומהפתח יוצאות זרועות ציד.

החלל שבתוך הפוליפ ניקרא חלל הצלנטרון. חללי הצלנטרון של פוליפים שכנים מחוברים אחד לשני .

אם נסתכל בהגדלה באזור החיבור שבין הפוליפים נוכל לראות שהרקמה מורכבת בגדול משני אפיתלים וחלל הצלנטרון אשר ביניהם. יש לנו את האפיתל האוראלי , העליון, ויש לנו את האפיתל התחתון האבאוראלי אשר אחראי על השקעת השלד. כל אפיתל בנוי משתי שכבות כאשר ביניהם שכבה ג'לטינית שנקראת מזוגלאה.

השכבה הפונה לחוץ נקראת ectoderm והשכבה שפונה פנימית לכיוון חלל הצלנטרון נקראת endoderm.

רקמת האקטודרם האבאוראלית היא בעצם הרקמה המשקיעה את השלד ונקראת הרקמה הקליקובלסטית.

החלל שבין השלד לבין הרקמה הקליקובלסטית , נקרא החלל הקליקובלסטי או חלל הקלציפיקציה , והיום אני אתמקד מעיקר באזור זה , אזור החלל הקליקובלסטי במהלך הרצאתי.

אלמוגים ופלאו סביבה

אלמוגים הם אחת מהקבוצות הגדולות ביותר שמשקיעות קלציום קרבונט , והם נשמרים היטב ברקורד הפוסילי.

האלמוגים צופנים בחובם אינפורמציה פלאו-סביבתית עשירה שיכולה ללמד אותנו על התנאים הפיסיקליים והכימיים שבהם הם גדלו ,

מייחסיδ¹⁸O אפשר ללמוד על פליאו-טמפרטורה ופליאו מליחות

מייחסי δ¹³C אפשר ללמוד על פליאו פרודקטיביות ופךיאו סירקולציה

מייחסי סטרונציום קלציום ניתן ללמוד על פליאוטמפרטורה

ולאחרונה נעשה שימוש באיזוטופ של נורון בכדי לקבל מידע על פליאו pH.

אולם הפיסיולוגיה של האלמוג משפיעה על הרכב יחסי האיזוטופים ויסודות הקורט בשלד , בצורה שהמידע הפלאואוקיאנוגרפי נעשה פחות אמין להשפעה זו נוהגים לקרוא "vital effects".

 

ולכן בכדי לעשות שימוש נכון במידע האצור בשלדי אלמוגים חיוני להבין את הפיסיולוגיה ותהליכי הביומינרליזציה באלמוגים.

בעבר נעשו תצפיות בפורמניפרים אשר הראו שהפורמניפרים משקיעים גבישי קלציום קרבונט ישירות מתוך מי הים שהם מעבירים לאתר ההשקעה. במסגרת המחקר שלי ניסיתי לבדוק האם גם האלמוגים משקיעים את השלד ישירות ממי הים ומה הדרך שבה הם עושים זאת.

מטרות המחקר

הנושא שאני הולך לדבר עליו היום הוא , תהליכי ביומינרליזציה באלמוגים , והאם וכיצד משתמשים אלמוגים במי-ים בכדי להשקיע את השלד שלהם.
המנחה שלי לעבודה היה פרופסור יונתן ארז
מטרות המחקר
בכלל : הבנה טובה יותר של תהליכי הביומינרליזציה  והפיסיולוגיה של האלמוגים
בפרט :מהו מקור היונים לתהליך השקעת השלד.

היפוטזה:יש אספקה ישירה של מי ים לאזור הקלציפיקציה.
.