סמנים פלורוסנטיים

בעבודה שאני אציג היום השתמשתי בשלושה פרובים פלורסנטיים,

קלצאין- אשר לו אפיניות ליונים דיוולנטיים חיוביים כגון קלציום העירעור שלו הוא באורך גל של 490 ננומטר ועוצמת הפליטה המקסימלית שלו הואבאורכי גל של בין 500-550 ננומטר , מה שנקלט ע"י המיקרוסקופ הקונפוקלי בצורה חזקה בערוץ הירוק והצהוב וכן קצת פחות בערוץ האדום.

הפרוב הבא הוא Fitc-dextran – מולקולה פלורסנטית בירוק אשר לה שייר dextran ענקי המונע היכנסות לתאים. העירעור שלו הוא באורך גל של 490 ננומטר ועוצמת הפליטה המקסימלית שלו היא צרה יותר באורך גל של בערך 525 ננומטר , מה שנקלט ע"י המיקרוסקופ הקונפוקלי בצורה חזקה בערוץ הירוק קצת פחות בערוץ הצהוב ופחות בערוץ האדום.

כמו כן השתמשתי בכדוריות פלסטיק פלורסנטיות שנקראות Flouspheres , ובהם השתמשתי בשני גדלים 0.02 ו 1 מיקרון. הכדוריות של 0.02 מיקרון מעורערות באורך גל של 488 ננומטר ופולטות באורכי גל של בין 500-515 ננומטר מה שנקלט על המיקרוסקופ כירוק וצהוב.

כדוריות הפלסטיק הגדולות יותר בגודל של 1 מיקרון מעורערות ע"י אותו אורך גל ופולטות בעיקר באדום וקצת בצהוב.

עוד נקודה חשובה היא שככל שריכוז הפרוב גבוה יותר עוצמת ההארה שלו חזקה יותר והוא נקלט ע"י הdetctors בצורה חזקה יותר.

בשלושת הפרובים השתמשתי בכדי לסמן את מי הים.

חוץ מהפלורסנטיות שלהם התכונה המשותפת לכולם היא שאינם יכולים לעבור ממברנות ביולוגיות.