סיכום ומודל כללי

ראינו אם כן שהמים עוברים דרך הרקמה אל החלל הקליקובלסטי וכן שהתנועה הפולסיבית של הרקמה קשורה לכניסת מי הים לחלל הקליקובלסטי, עוד ראינו שהתנועה הפולסיבית גורמת לחלל הצלנטרון להידחס לכיוון הרקמה האבאוראלית.

זמן השהות הוא כ 42 דקות , התוצאה הזו היא שיכלול של כמה ניסויי Pulse – chase גם מבחינת התרוקנות וגם התמלאות המראים על זמנים דומים.

וכן מתוצאה של כמה ניסויים שקצב הפולסים הוא בערך 7 פולסים לשעה .

אם כן עדיין נשאלת השאלה כיצד מגיעים מי הים לחלל הקליקובלסטי.

הדרך הגיונית בה אותו מעבר מי-ים אפשרי הוא דרך חללים בין תאיים. או Paracellular pathway.

בתמונות למטה ניתן לראות את המרווחים הבין תאיים בתמונות שצומו ע"י מרשל וקלוד.

בתמונה מימין אנו רואים תמונה של מיקרוסקופ חודר ואנחנו יכולים לראות ,מעברים בין תאיים ברקמה הקליקובלסטית של האלמוג

Galaxea, החצים מצביעים על אזור של septate junction ,שאלה מבנים חלבוניים האחראיים על סגירת המרווחים הבין תאיים.

בתמונה משמאל ניתן לראות תמונה של מיקרוסקופ חודר ,של ממברנה אפיקלית של תאים קליקובלסטים , אשר הופרדו מהשלד , כמו שאתם רואים ניתן לראות את התאים הבודדים ואת המרווחים ביניהם, הגדלה X3700

לפי קלוד ומרשל שצלמו את התמונות האלה גודל המרווחים הבין תאיים הוא של 25 מיקרון , וביצורים אחרים ידועים כמאפשרים לנוזל הבין תאי לעבור דרך רקמות.

בהתחשב בעובדה שגודל המעברים הוא 25 מיקרון בדקנו האם יש בעצם סוג מסויים של ספציאציה לפי גודל החומרים שמגיעים אל שלד האלמוג ואכן כאשר עשינו ניסויים עם flouspheres בגודל של 1 מיקרון וכן גודל של 0.02 מיקרון שהם 20 ננומטר באלמוגים אשר עטופים לחלוטין ברקמה ראינו שאכן הכדוריות בגודל של 20 ננומטר עברו אינקורפרציה אל השלד ואילו הכדוריות הגדולות לא עברו אינקורפורציה.

טוב נסכם מבחינת המודל הכללי , מי ים נכנסים אל אתר הקלציפיקציה ,דרך הרקמה עצמה , וקרוב לודאי שדרך מעברים הבין תאיים שברקמה, כנראה שבשלב ראשוני בעקבות תנועת הפוליפים נשאבים מים לאזור חלל הצלנטרון ובאמצעות דחיסת הצלנטרון , מי הים עוברים דרך המרווחים הבין תאיים של האפיתל האבאוראלי אל החלל הקליקובלסטי , החלל הקליקובלסטי הוא לא רק המרווח שבין הרקמה ובין השלד אלא גם מי ים אשר נמצאים בתוך נקבוביות השלד, עד לעומק מסוים, המים בחלל הקליקובלסטי עוברים מודיפיקציה ע"י כך שכנראה מוסרים משם פרוטונים באמצעות משאבת פרוטונים, השינוי בריכוז הקלציום בין 10 ל 11 מילימולר שנמדד ע"י פואד אל חורני , ניתן לייחס אותו או למשאבת קלציום שמשמשת לשחלוף כנגד פרוטונים ולאיזון חשמלי , או אפשרות אחרת , העלאת ריכוז הקלציום מאפשרת לחלבונים בשם Integrin המרכיבים את ה septate junction להיפתח ובכך שליטה על אספקת מי הים לחלל הקליקובלסטי.