מי הים המסומנים באים במגע עם שלד האלמוג

דבר ראשון שראינו הוא שכאשר לקחנו את כל סוגי הפרפרטים , המושבה השטוחה , מושבה עטופה לחלוטין ושברי ענפים פשוטים והדגרנו אותם במי ים אשר מסומנים באחד מהפרובים הפלורסנטיים קיבלנו שלד מסומן בחומר פלורסנטי. מתצפית זו נוכל להסיק שמי הים המסומנים באים במגע עם שלד האלמוג.

 

בתמונה הזאת אפשר לראות אלמוג מהמין פוצילופורה אשר היה מכוסה ריקמה לחלוטין,

האלמוג הודגר בקלצאין למשך 3 שעות, שוברר לשניים ולאחר הסרת הרקמה הונח לתצפית במיקרוסקופ הקונפוקלי

מה שאפשר לראות הוא חתך דרך כמה פוליפים ,ניתן לראות את שקע הפוליפים, את המחיצות בתוך כל פוליפ וכן את הקומות הקודמות של אותו פוליפ, הפלורסנציה מתקבלת בעוצה החזקה ביותר במקומות אשר באים במגע ישיר עם הריקמה הקליקובלסטית וכן ניתן לראות שיש חדירה של הצבען פנימה לאיזורים פנימיים יותר ולקומות קודמות. העובדה שקיבלנו סימון שוב מעידה על כך שיש מגע ישיר בין מי הים לבין השלד.

 

זוהי תמונה בהגדלה גבוהה יותר של שלד אלמוג הפוצילופורה , שוב ניתן לראות הסימון של הקלצאין , ואת הצורה בה הוא מסמן את האיזורים אשר הושקע בהם שלד בזמן הדגרת המושבה.

בתמונה הזאת אנו רואים מושבה שטוחה אשר סומנה גם היא בקלצאין, שוב ניתן לראות שמי הים חדרו לחלל הקליקובלסטי וסימנו את שלד המושבה השטוחה , בתמונה מימין ניתן לראות את אותה מושבה שהוחזרה לאקוריום להמשך גדילה למשך שלשה ימים וניתן לראות שהשלד החדש שגדל לא מסומן בקלצאין, כיוון שמי הים היו מי אקווריום נקיים ללא סימון.

בתמונה הזו ניתן לראות ניסוי דומה עם מושב שטוחה של סטילופרה אשר היא הודרגה עם כדוריות פלסטיק פלורסנטיות בגודל של 0.02 מיקרון , ניתן לראות חדירה ברורה של הכדוריות לתוך אזור החלל הקליקובלסטי

 

ניתן לראות כאן תמונה של מושבה עטופה לחלוטין ברקמה אשר שוב הודגרה בכדוריות פלסטיק בגודל 0.02 מיקרון , אין סיכוי שכדוריות פלסטיק חודרות דרך תא בודד ולכן שאלה מעניינת שנדבר עליה מקודם מה מסלול חדירת המים אל החלל הקליקובלסטי שלכאורה מופרד ממי הים החיצוניים ע"י רקמת האלמוג.

חזרנו על נסויי החדירה גם בעזרת פרוב הfitc-dextran ושוב להזכירכם שייר הדקסטרן הוא שייר שמצומד למולקולת הפלורסין במיוחד בכדי למנוע ממנה כניסה דרך ממברנות , וזה בגלל גודלו הגדול.

ניתן לראות סימון ברור של הגבישים, בפרפרט השטוח של אלמוג סטילופורה.

התמונה צולמה 24 שעות אחרי הסימון ולאחר שהאלמוג הוחזר לאקווריום.

ניסוי נוסף שערכנו כדי לראות האם הפרובים הפלורוסנטים עוברים בצורה כלשהי דרך הרקמה , הוא לקחת ענף של אלמוג ולהדגיר אותו בתוך מבחנה אשר במבחנה שני פאזות של מליחויות, מליחות של 40 פרמיל ומעליה מליחות של 35 פרמיל , מה שיוצר לנו מעין הלוקלינה המפרידה לחלוטין בין הפאזות, שה שעשינו זה שהזרקנו קלצאין לפאזה העליונה ומה שהתקבל הוא שסימון בצורה הזאת שככל שקצה הענף הקרוב יותר לפאזת הקלצאין הסימון היה חזק יותר וכך התקבל סימון באזור אשר לא היה טבול בקלצאין מה שמעיד על כך שלא רק שמי הים עוברים דרך הרקמה הם גם עוברים בצורה כלשהי לאזורים אחרים במושבה.